שידור חי: טקס האזכרה הממלכתי לחללי מערכות ישראל בהיכל הזיכרון בהר הרצל.

וידאו: לע"מ

לסרטון ביוטיוב

דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו באירוע ״שירים לזכרם״ בכנסת, לזכרם של חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה:

״הערב אנחנו מצדיעים ללוחמינו, מבכים את נופלינו, מחזקים את פצועינו, ומתחייבים ביתר-שאת להשיב את כל חטופינו.

במהלך מלחמת התקומה – מלחמת שבע החזיתות – חוברו שירי כאב, הספד וגבורה מרטיטי לב, מעוררי השראה. כך היה בכל דורות התחייה הלאומית בארצנו. זה קרה לא רק בעמנו. כך היה ביוון העתיקה – בנאומו של פריקלס, מנהיג אתונה, על חללי עירו. כך היה גם בארה״ב, בנאומו של הנשיא לינקולן בגטיסברג, על חללי מלחמת האזרחים.

בישראל אסור שתהיה מלחמת אזרחים. לא עברנו את המסע המשותף מגלות לגאולה, כדי שאיש ירים ידו על אחיו. אנחנו חייבים לעמוד יחד ולהילחם יחד עד הניצחון.

לטעמי, שיר-ההספד הכביר ביותר בתולדות האנושות הוא גם הקדום ביותר – והוא נישא פה, בארצנו, לפני 3,000 שנה, על-ידי דוד המלך.

מילותיו תקפות על חללינו גם היום, ואקרא את עיקרן:

׳הצבי ישראל על במותיך חלל – איך נפלו גיבורים.
אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון.
פן תשמחנה בנות פלישתים, פן תעלוזנה בנות הערלים.
מדם חללים, מחלב גיבורים, קשת יהונתן לא נשוג אחור, וחרב שאול לא תשוב ריקם.
מנשרים קלו, מאריות גברו.
איך נפלו גיבורים בתוך המלחמה. יהונתן, על במותיך חלל.
צר לי עליך, אחי יהונתן, נעמת לי מאוד.
איך נפלו גיבורים, ויאבדו כלי מלחמה.
מנשרים קלו, מאריות גברו׳.

מצבא ישראל הקדום – לצבא ההגנה לישראל של ימינו.
צבא של אריות, צבא של גבורה, צבא של ניצחון!״.

וידאו: ערוץ הכנסת.

לסרטון ביוטיוב

דבר ראש הממשלה בנימין נתניהו למשפחות השכולות – יום הזיכרון התשפ״ה

וידאו: רועי אברהם, לע״מ
סאונד: יחזקאל קנדיל, לע״מ

לסרטון ביוטיוב

דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס פתיחת אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה תשפ״ה, בבית יד לבנים בירושלים:

״מכובדיי הרבים,
ובראשם אחיי ואחיותיי, בני משפחת השכול.
זוהי גם משפחתי שלי, קרוב ליובל שנים, מאז נפול אחי.

שמעתי אם שכולה אומרת, שהמילה 'כאב' בראשי תיבות – היא: כל אחת בדרכה. כל משפחה – כל אחד וכל אחת מאיתנו – עומדים בנשיכת שפתיים אל מול השבר, אל מול האובדן, אל מול החלל העצום שנפער בתוכנו.

לכל נופל הייתה אישיות ייחודית – שאותה אנו זוכרים ביום המקודש הזה. ומאז נפילת הבן או הבת, האח או האחות, בן הזוג או בת הזוג – צריך ללמוד איך צולחים את היום-יום. איך נושמים ביום-יום. כי ברגע קבלת הבשורה, שאין מרה ממנה, לא נשאר אוויר. הכל כאילו מתרוקן. אי אפשר לנשום.

זוהי משמעות הכבירה של חיבוק העם; העם – והמדינה – שלמענם נפלו גיבורינו. רק בזכות עמידתנו המשותפת יחד, כתף אל כתף, אנו לומדים מחדש ללכת – ואנו צועדים בדרכם של יקירינו להבטיח את נצח ישראל.

לפני חצי שנה יצא שאול מויאל בן ה-47, לוחם מילואים בחטיבת 'אלון', לפעילות מבצעית בדרום לבנון. בבית, מאחור, נותרה אשתו של שאול, סמדר, ונותרו גם עשרת ילדיהם. שאול נשאל פעמים רבות: ‘למה אתה עושה את זה? למה אתה עושה זאת? הרי בגילך ובמצבך המשפחתי, עשרה ילדים, אתה יכול לקבל פטור!’
והנה מה שהוא השיב: 'יש לי משימה לסיים. נקראתי לדגל ב-7 באוקטובר, למלחמה שאין צודקת ממנה. עלינו להכות באויב שתקף אותנו, ולהחזיר את תושבי הצפון בביטחון לבתיהם'.

כך אמר שאול מויאל, איש חינוך נפלא. הוא נפל במבצע להשמדת מתחם-טרור של 'חיזבאללה' סמוך לגבולנו הצפוני. בתום ימי השבעה, סמדר אספה את עשרת ילדיהם. והנה מה שהיא אמרה להם: "אנחנו נקום מהמשבר. אנחנו נחיה לצד המשבר. כרגע ישנו בור עמוק בחיים שלנו – אבל מעליו נקים גשרים. נוסיף לתת מעצמנו למדינה ולעם – כי זוהי זכות עצומה".

מכובדיי,
הרוח הבלתי-מנוצחת של משפחת מויאל – היא הרוח של 25,417 חללי מערכות ישראל: יהודים, דרוזים, נוצרים, צ'רקסים, מוסלמים, בדואים. בתוכם נופלי הימים האחרונים – ראלב סלימאן אל-נסאסרה, אסף כפרי, נטע יצחק כהנא, ועידו וולוך – זיכרונם לברכה.
לכל אלה מצטרפים אלפי הנפגעים בפעולות האיבה.

לכולנו בית אחד. לכולנו מדינה אחת. לכולנו גורל אחד. לכולנו עתיד אחד. קיבלנו הזדמנות היסטורית לחדש את עצמאותנו הלאומית – ואני אומר לכם, אני אומר לעצמי ולכל אחד מאיתנו – לא נקבל הזדמנות נוספת. ולכן עלינו לשמור מכל משמר על מדינת ישראל. כך עשו קודמינו בדורות עברו, וכך אנו עושים גם היום. כולנו למדנו, כפי שראינו עכשיו, כפי שנראה ברגעים הקרובים, שדור המסכים –'דור הטיקטוק', כפי שקראנו לו – הדור הזה יודע לצאת מהמסך, ולהתחבר למציאות.

מאז מתקפת שמחת תורה – טבח 7 באוקטובר – משרתי צה״ל וזרועות הביטחון מתגלים במלוא תפארתם. הם מסתערים על מבקשי נפשנו בכל החזיתות. הם לוחמים כאריות להשגת הניצחון. הם מוסרים את נפשם כדי ליצור את התנאים להחזרת חטופינו היקרים, שנמצאים כל הזמן, כל הזמן לנגד עינינו. השבתם הביתה היא משימה קדושה. לא נרפה ממנה! כולם מבינים מול מי אנחנו נלחמים, ועל מה אנחנו נלחמים.

קצין סיירת מטכ"ל, נוה לקס זכרונו לברכה, נפל על הגנת קיבוץ בארי. נוה אימץ את השורות המרטיטות של לוחם חירות ישראל, אברהם שטרן (יאיר): "הרי את מקודשת לי מולדת… את בדמי לעד תחיי".

קצין 'גולני', עברי דיקשטיין זכרונו לברכה, שנפל בלבנון, הדהד את דבריו של מפקד גוש עציון במלחמת השחרור, מוש זילברשמידט: "מה אנו, ומה אנחנו – העיקר המפעל בו אנו חיים".

קצין הימ"מ, ארנון זמורה זכרונו לברכה, נפל ב'מבצע ארנון' לחילוץ ארבעה חטופים חיים מרצועת עזה. התרגשתי מאוד לשמוע שארנון ראה באחי יוני, שנפל באנטבה, מופת לחיקוי. צלצול הטלפון של ארנון היה השיר 'ארץ צבי', שנכתב על המבצע הנועז לשחרור בני-הערובה. גיבורי העבר נותנים השראה לגיבורי ההווה, וגיבורי ההווה נותנים השראה לגיבורי המחר.

משפחות יקרות, אחיי ואחיותיי,
הערבות ההדדית בינינו היא מקור הכוח. משענת תומכת – ברגעי הגעגוע המייסרים. סרן (במילואים) הרב אבי גולדברג זכרונו לברכה נפל עם שאול מויאל ועוד ארבעה לוחמים בהיתקלות בלבנון, שאותה הזכרתי. אשתו של הרב אבי, רחל, מיהרה לקחת את ילדיהם לבקר את החיילים הפצועים מהקרב שאושפזו בבית-החולים. רחל החזיקה בידה, ליד מיטות הפצועים, את הכינור שלה, מתוך רצון להפוך את היגון – לניגון. זהו ניגון של עוצמה, כנאמר בספר תהילים: "בצר – הרחבת לי". מצרה – לרווחה. ממכאוב – למזור.

אני מאחל החלמה לכלל הפצועים, חדשים כוותיקים. ראיתי את תמונתו מרטיטת-הלב של לוחם 'גבעתי', ארי שפיץ. ארי איבד בקרב שתי רגליים ויד. יש לו שלוש פרוטזות. בכל הזדמנות הוא מניף מעלה את היד הבריאה ואת היד המלאכותית – בתנועת ניצחון. ארי אומר: "אם הראש בסדר – הכל בסדר". לא רק הראש, ארי – הלב. לב הארי של ארי שפיץ. לב הארי של לוחמינו.

אנחנו אוהבים אותך, ארי. אנחנו מעריצים אותך ואת חבריך. אתם דור הניצחון! ובעזרת השם, נשלים יחד את הניצחון.

נעשה זאת בזכות בנינו ובנותינו, בזכות גיבורינו, בזכות נופלינו – שזכרם יהיה נצור עימנו לעולמי עד״.

וידאו: לע"מ

לסרטון ביוטיוב

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה נתניהו נפגשו אמש עם אלמנות ויתומים מארגון אלמנות ויתומי צה"ל, לקראת יום הזיכרון.

ראש הממשלה נתניהו, שאיבד את אחיו יוני ז"ל ב"מבצע אנטבה", ורעייתו שרה, שוחחו עם המשתתפים ושמעו את סיפוריהם האישיים, והביעו הזדהות עמוקה עם כאבן של המשפחות והמחיר הכבד שהן נושאות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:
"אתם מאוד מרגשים אותנו. אני רואה את התמונות ושומע את הסיפורים, וגם מבין את גודל האובדן. יש פה חיילים, חיילי מילואים, שוטרים, שוטר, שאהבו את הצבא כי הם אהבו את המדינה שלנו, והם רצו שאנחנו נחיה פה. בשביל זה הם עשו את כל מה שהם עשו, כדי שאנחנו נחיה פה. אין ספק שאם הם לא היו עושים את זה, לא היינו פה.

זה המחיר הכבד שאנחנו משלמים כל הזמן. זה מחיר קשה מאוד. אני חוויתי גם במשפחה שלי אובדן גדול, אז אני יודע איזה אובדן אתם חוויתם. יש גאווה גדולה, גאווה גדולה באבות, אבל יש גם אובדן גדול. אני מבין את זה.

אני רוצה להגיד לכם ילדים, במיוחד לילדים הקטנים, שיש לכם אבא. יש לכם, אם תלמדו, מי שהכיר את הזיכרון של אבא שצריך לזכור, ומי שקטן מדי, אז אמא תספר לו. יש לכם אבא, יש סבתא, סבא, יש לכם. יש מה שתמיד נשאר בלב. יש בלב, חיים בלב. ככה אני אומר, ׳חיים בלב׳. מה שאני מציע לכם זה רק דבר אחד – להיות באמת גאים באבא שלכם, וגם לזכור, וגם לחפש חיים טובים".

רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו:
"המלאכה היא באמת על כל המשפחה להחזיק יחד בשביל הזיכרון. אני חושבת שהזיכרון, ואני מצטרפת לראש הממשלה, הזיכרון והגאווה להיות גאים בבן, באבא, בבעל, באח, בכל מי שהקריב את החיים שלו, כי אתם בעצם נשארתם אחרי שהאהוב שלכם הקריב את היקר לו מכל ונתן את חייו למען המדינה.

אנחנו שומעים פה סיפורים של אהבת המדינה, שהם מופת וסמל לכולם. הרבה אנשים צריכים לשמוע את הסיפורים שלכם על היקרים שלכם, שמסרו את החיים שלהם. אני חושבת שכולנו צריכים להיות ראויים. אתם באמת הולכים בחוד החנית של המשפחות שנתנו והקריבו. אתם צריכים לשמר את הזיכרון באהבה".

מטעם ארגון אלמנות ויתומי צה"ל נמסר: "מדי שנה, רגע לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, נפגשת קבוצה של אלמנות ויתומי צה״ל וכוחות הביטחון עם ראש הממשלה. בפגישה מבקש ראש הממשלה להזכיר לאלמנות ויתומי החללים שמדינת ישראל ניצבת לצידן, מכירה בכאבם ותומכת בהם. ואילו המשפחות השכולות מבקשות להזכיר לראש הממשלה את מחירה הכבד מנשוא של המלחמה, אותו הן נושאות עמן יום יום ולהצטרף יחד לתפילה, שלא ייפלו עוד חללים, ולא יתווספו עוד אלמנות ויתומים לשורות ארגון אלמנות ויתומי צה״ל".

וידאו: רועי אברהם / לע״מ
סאונד: בן פרץ / לע״מ.

לסרטון ביוטיוב

הצטרפו לשידור החי: אירוע לרגל הצטרפות ישראל לתכנית הפטור מוויזה לארה״ב, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המל״ל צחי הנגבי, במשרד ראש הממשלה בירושלים.

האירוע יכלול הענקת תעודות ומסיבת עיתונאים.

וידאו: לע"מ

לסרטון ביוטיוב

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה נתניהו, יחד עם שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, הממונה על טקסי העצמאות, מירי רגב, נפגשו אתמול עם משיאי המשואות ביום העצמאות ה-77 למדינת ישראל, במשרד ראש הממשלה בירושלים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:
״לפני שנה זה עוד לא היה ברור, אבל שינינו את פני המזרח-התיכון. בין השאר באמצעים שתיארו כאן, אבל אמצעים בעיניי זה הדבר השני. בזכות באמת איזשהו כוח חיים עצום שטמון בעם הזה, שכן התלכד ברגעי מבחן.

אני מדבר על החיילים והחיילות והמפקדים. אני קורא להם אריות. הם יצאו ונלחמו, וחלק נפלו, וחלק נפצעו. ואלה שנפצעו, פשוט לראות אותם; הנה אנחנו רואים כאן, מידן, ואנחנו רואים גם את חבריו. יש בחור שאיבד 3 גפיים, הוא מחזיק את ידו האחת, ואומר: ׳רוצה לחזור, רוצה להילחם׳. איזה כוח זה, משהו עצום.

הפכנו את הקערה על פיה, והבאנו את חיזבאללה על ברכיו. הלכה למעשה, הפלנו את משטר אסד, ויש לנו עוד משימה גדולה. תקפנו גם באיראן, תקפנו גם את החות'ים, אבל יש לנו עוד משימה, אני לא מקטין את זה. אבל אני בטוח שאנחנו יכולים לה, בזכות מה שאני רואה סביב השולחן הזה ומה שנראה מחר בלילה. יש פה רוח גדולה, אין הסבר זולת הרוח להסביר את היכולת של המדינה הזאת, שהיא מדינה קטנה, אבל היא מדינה ענקית, והרוח היא ענקית.

אני רוצה פשוט להצדיע לכם, וגם להגיד לכם שאני בטוח בגלל הדוגמה שאתם נותנים והפעילות שאתם עושים, שאנחנו נוכל לכל אתגר. מה גם שאני גיליתי שיש לנו גם דור צעיר מאוד מבטיח.

ויש לנו כמובן עוד משימה חשובה, לא רק לנצח, אלא גם להחזיר הביתה; עד היום החזרנו 196 מחטופינו, 147 בחיים. יש עד 24 חיים. אני אומר עד, והיתר כמובן לצערנו לא בחיים, ואנחנו נחזיר אותם. זו אותה רוח״.

רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו:
״יש לנו כאן טווח לא רק של עיסוקים, גם טווח גילים גדול של העתיד ושל האנשים שתרמו שנים רבות וממשיכים לתרום, שזה נותן הרבה תקווה. קודם כל, שהגיל הוא לא מכשול ושאפשר לעשות כשרוצים.

בצד הכאב הגדול יש גם תקווה גדולה, אבל צריך לעשות הרבה כדי לממש אותה. אני חושבת שהדרך היא ארוכה לפנינו. תודה על כוח הרצון ועל ההתגייסות. אני יודעת שכולכם גם פעלתם וגם ממשיכים לפעול, אז תודה רבה״.

השרה מירי רגב:
״אנחנו הגדלנו את כמות המשיאים השנה בגלל המלחמה, בדיוק כמו שעשינו בשנה שעברה. בכל משואה יש לנו בעצם שלושה משיאים. במשואה אחת בלבד יהיו שני משיאים, משואת החטופים, כדי להראות את החוסר של ה-59 אנשים שאנחנו עוד מחכים להם שיחזרו הביתה, בהמשך לכל הפעילות שאתה הובלת כדי להחזיר את כל החטופים הביתה במהרה.

לקיים טקס משואות במהלך מלחמה זה לא דבר פשוט, זה דבר מאוד מאוד מורכב. אנחנו בוודאי לא ניתן לטרור ולארגוני הטרור לנצח. ולכן ניסינו להביא לכאן את הפאנל ואת הפאזל הנכון של החברה הישראלית, שמורכבת מכל כך הרבה אנשים טובים שהחליטו ברגע האחרון, או ברגע הראשון, כל אחד בהתאם לתחושה האישית שלו, וכמובן לנוחות שלו, לעשות משהו למען החברה הישראלית״.

וידאו: רועי אברהם / לע״מ
סאונד: בן פרץ / לע״מ

לסרטון ביוטיוב

ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועידה הבינלאומית למדיניות של JNS:

״הסיבה שאין לאיראן נשק גרעיני היא שהממשלות תחת הנהגתי כראש ממשלה הובילו לאורך השנים פעולות רציפות, שלא אדון בהן כאן היום.
הפעולות האלה עיכבו אותם בערך בעשר שנים מהנקודה שהם חשבו שהם יהיו בה. לפני עשור, הם חשבו שיהיה להם ארסנל גרעיני. אין להם.

עיכבנו אותם, אבל לא עצרנו אותם. הם התקדמו מאוד בנושא העשרת האורניום. הם מנסים להתקדם בתחום הנשק.

והשאלה כעת היא מה לעשות?
למרבה השמחה, יש לנו נשיא בוושינגטון שמחויב, כפי שהוא אומר, וכפי שאמר לי פעמים רבות, כולל רק לאחרונה: ׳אנחנו לא יכולים לאפשר שלאיראן יהיה נשק גרעיני׳.

אני מאמין בכך לחלוטין. והשקעתי חלק ניכר מחיי כדי למנוע זאת. אבל יש כמה דרכים לעשות זאת:

דרך אחת היא להשיג הסכם שימנע מהם לעשות זאת על-ידי פירוק התשתית הגרעינית שלהם.
חייבים לפרק את התשתית הגרעינית שלהם. זה לא אומר שהם לא יעשירו אורניום – אלא שלא תהיה להם את היכולת להעשיר אורניום, כלומר, הורסים או מוציאים להם את הצנטריפוגות. מוציאים את החומר הגרעיני שכבר מועשר. ויש עוד כמה דברים אחרים שחייבים לעשות, אבל זו המהות.

עסקה מוצלחת היא עסקה שתיקח מאיראן את היכולת להעשיר אורניום עבור נשק גרעיני״.

וידאו: עומר מירון / לע״מ
סאונד: ניר שרף / לע״מ

לסרטון ביוטיוב

ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס ״לכל איש יש שם״ בכנסת:

״ב-1933, חמי ז"ל שמואל בן ארצי, אז שמואל הון, יצא מעיירת מולדתו בילגוריי, דרך ורשה, לעלות לארץ ישראל. אביו משה ליווה אותו כל הדרך, וכל הדרך ניסה לשדל אותו בכל דרך אפשרית לא לעלות לארץ ישראל.
ניסה לשדל אותו עם ערכים שהוא הביא מהבית, והוא מאוד אהב. הוא גם אמר לו: ׳אין לך מה לעשות שם. מה תעשה שם? תראה מה יש פה׳.

שמואל היה מאוד חצוי, משום שהוא מצד אחד מאוד אהב את אביו ואת אחיו ואחיותיו, בייחוד את אחותו התאומה יהודית. אבל מנגד, הוא רצה בכל מאודו להיות חלוץ בארץ ישראל וגם חלוץ של ישיבת נובהרדוק, יחידת עילית. הוא יבנה את הבסיס בבני ברק.

בסוף הוא החליט לנסוע. שמונה שנים הוא עבד בפרדס. לימים הוא נהיה מחנך, מחנך שהטביע את חותמו על דורות רבים, כולל אנשים שעברו בכנסת, וגם בתקשורת מספרים עליו. "המחנך" – כך הגדירו אותו. הוא גם היה חוקר תנ"ך. בן גוריון הזמין אותו לחוג התנ"ך הראשון שהוא ערך. נדמה לי, ששמואל היה היחיד במדינה שקיבל גם את אות האצ"ל וגם את אות ההגנה. הוא נשא את חווה ז"ל לרעיה ונולדו להם שלושה בנים ובת, רעייתי שרה, תריסר נכדים, ונינים שמתווספים.

שמואל היה גם משורר. הוא קיבל את פרס ק.צטניק של ספרות השואה. הוא נהג לשלוח את חלק מהמשכורת שהוא קיבל בפרדס למשפחה בפולין. אבל כשפרצה המלחמה הקשר נותק, והוא הבין, הבין מהר מאוד, שמשהו נורא קורה. הוא ביטא את זה בכמה שירים מטלטלים של געגועים, ובעיקר של ייאוש.

אני רוצה להקריא לכם קטע מאחד השירים שנקרא "לאירופה שיר":

"טובלות עיני בנחל יגוני, קונם עלי דמעה מזה הצער!
טובעים בדם עמי ושותק אדו-ני…
כאבן בשדה אשתוק גם אני מול סהר.
כי מאירופה תצא תורה,
ומגרמניה דבר הבשורה;
הרוג וחנוק, רצוח ושחוט! בשביל ה"יודה" חבל כדור – רק גזי רעל בקרון סגור, ובאין פנאי – קברהו חי!
אלוהים, משפט, קדושת חיי אדם.
חה-חה-חה לאדם,
יחי רצח עם.
דם, דם."

ברצח העם הזה נספתה כל משפחתו של חמי מבילגוריי וגם מטרנוגרוד שבפולין.
אקריא את שמותיהם:
האבא, סבה של רעייתי, משה הון.
אישתו, איטה הון.
אחותו התאומה של שמואל, יהודית הון, בת 24.

שמואל נפטר בגיל 97, ולאורך כל חייו, וגם ימים אחדים לפני פטירתו, כשהזכרתי את שמה של יהודית, הוא בכה. תמיד בכה.

האחים של שמואל:
מאיר דב הון, בן 18.
שמעון צבי הון, בן 16.
אריה לייב הון, בן 13.
ואחותו הקטנה, פייסלה הון, בת 10.

בני המשפחה הנוספים מבילוגוריי:
הדוד אברהם טאובר, אישתו, בתו ובנו.
הדודה רחל טאובר, שלשות בניה, אברהם, יעקב ושלמה, נשותיהם וכל ילדיהם.
דודה הנדל, בעלה וכל ילדיהם.
הדודה פלה ושני בנותיה.

מטרנוגרוד:
הסבא רבא של רעייתי, זאב-וולף הון.
דודתו של שמואל, מטל קניגשטיין, הבת של זאב-הון.
בתה הבכורה ובנה, הלל בן יחזקאל.
הדוד מנדל הון, אישתו ושני ילדיהם.

יהי זכרם ברוך.
ה' ייקום דמם״.

וידאו: רועי אברהם / לע״מ
סאונד: בן פרץ/ לע״מ

לסרטון ביוטיוב

דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת הפתיחה הממלכתית לציון אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ב"יד ושם".

וידאו: עומר מירון, לע"מ
סאונד: בן פרץ, לע"מ

לסרטון ביוטיוב

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה נתניהו נפגשו אתמול עם שורדי השואה שידליקו את ששת המשואות בעצרת הפתיחה הממלכתית של יום הזיכרון לשואה ולגבורה ב"יד ושם", ועם שורדת השואה שתישא את דבר הניצולים ושורד השואה שיאמר את תפילת "אל מלא רחמים" בטקס.

ראש הממשלה ורעייתו שמעו מהשורדים את סיפוריהם וזיכרונותיהם מתקופת השואה, ונפעמו מגבורתם מול הצוררים הנאצים. כמו כן, סיפרו השורדים על תקומתם בארץ ישראל ועל המשפחות הענפות שהקימו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:
"אתם מאוד מרגשים בסיפורים האישיים שלכם, שהם גם הסיפורים הקיבוציים שלנו. אנחנו כאן נזכרים בצער עמוק וסבל עמוק, אבל גם בתקומה גדולה. אנחנו בתקומה גדולה, ששום עם לא חווה את זה. היה היסטוריון אנגלי שהתווכח פה עם מר הרצוג, שהיה מזכיר הממשלה. קראו לו טוינבי. הוא אמר "היהודים הם מאובן. ומאובן לא חוזר לחיים". כמובן, שהתשובה היא שאנחנו לא מאובן. יש בנו כוח חיים. אמרתם "רסיסי חיים" – כוח חיים גדול, שאפשר לנו להתגבר על הדברים הנוראיים ביותר בתולדות האנושות ולחזור ולבנות מחדש את ארצנו ואת מדינתנו.

הדור הזה, שהוא המשך של הדור שלכם, הנכדים והנינים – זה דבר פשוט מופלא. אני פוגש אותם בשטח, פוגש אותם בעזה, פוגש אותם בגבול הלבנון. אתה נפעם, והם מבינים. הם אולי לא יודעים מה זה "סטרומה", זה נכון. אבל הם יודעים שהם נלחמים על העתיד שלנו ועל הקיום של העם שלנו. הם יודעים את זה. הם אומרים את זה. הם מוכנים להילחם בעוצמות אדירות. ואם אנחנו שואלים מאיפה התעצומות האלה, אז אני אשאל – מאיפה היו לכם התעצומות האלה? הרוח הזאת היא כמו איזו להבה אדירה, איזה כוח עצום.

אני לא רוצה שיאהבו אותנו. אני אשמח, אבל זו לא השאיפה שלי. אני רוצה שיכבדו אותנו. עמים שונאים זה את זה, אבל עמים לא תוקפים זה את זה. אם אתה מספיק חזק – מכבדים אותך. אם אתה חלש – יכולים לאהוב אותך ולהשמיד אותך. זה מה שעשו עם היהודים. הספידו אותנו".

רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו:
"אלה סיפורי גבורה של כולכם, בעיקר כילדים, כי אתם עברתם את השואה ואת הימים האלה כילדים. זה מקשר אותי לשני דברים:

אני פסיכולוגית ילדים, זה המקצוע שלי ואני עובדת בו ביומיום, כולל בימים האלה. אני יודעת ומודעת לקשיים שיש לילדים באשר הם בכל מקום בעולם. לחשוב עליכם שפעלתם בצורה כזאת, תושייה והישרדות כילדים – אלו דברים מעוררי תדהמה, של כוחות נפש שקשה בכלל לתאר אותם בסיטואציות מאוד מאוד קשות ובלתי נתפסות.

אבא שלי הוא הניצול היחיד מכל משפחתו. כל משפחתו הושמדה בפולין, אבל הוא אפילו לא יודע איפה. אבא שלי הגיע פשוט כבחור צעיר לארץ בשנת 1933, וזאת הסיבה שהוא נשאר בחיים".

וידאו: עומר מירון / לע"מ
סאונד: ניר שרף / לע"מ

לסרטון ביוטיוב