ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה לתקשורת:
״אזרחי ישראל, אנחנו מציינים היום את אחד ההישגים העצומים שלנו במלחמת התקומה: השבת כל חטופינו, החיים והחללים כאחד. זהו יעד מרכזי שדבקנו בו לאורך כל הדרך.
לאורך כל השנתיים שחלפו מתחילת המלחמה הבטחתי למשפחות החטופים – והבטחתי גם לכם, אזרחי ישראל – שנחזיר את כולם, בלי יוצא מן הכלל.
הבטחנו – ואנחנו מקיימים.
אני מזכיר לכם שהיו מי שאמרו בתחילת המלחמה:
"טוב, צריך להתרגל לרעיון שלא נוכל להחזיר אפילו חטוף אחד חי."
אני חשבתי אחרת – ופעלתי אחרת. האמנתי שאם נפעיל על החמאס לחץ צבאי כבד – בשילוב לחץ מדיני כבד – נוכל גם נוכל להחזיר את כל חטופינו. וכך בדיוק עשינו.
אבל אני גם אומר לכם – בלשון המעטה, זה לא היה קל.
הייתי צריך לעמוד מול לחצים כבירים, גם מן הבית וגם מן החוץ:
לחצים לא להיכנס לרפיח, לחצים לא לתפוס את ציר פילדלפי, לחצים לא לפעול בזירות אחרות, לחצים לעצור את המלחמה ולסגת מהרצועה – כש'חמאס', 'חיזבאללה', משטר אסד ואיראן – כולם בשיא כוחם.
אבל דחיתי בתוקף את כל הלחצים הללו, כי לנגד עיניי עמד שיקול אחד ויחיד: ביטחון ישראל.
וזה אומר השגת מטרות המלחמה, לרבות שחרור חטופים; הסרת האיום הגרעיני והבליסטי מאיראן, שהעמיד בסכנה את הקיום שלנו כאן; ושבירת הציר האיראני, שהחמאס הוא חלק מרכזי ממנו.
חרף כל הלחצים שהזכרתי, המשכנו להילחם בעזה והמשכנו להילחם במרחב כולו.
עד כניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן השבנו לישראל 158 חטופים – מתוכם 117 חטופים חיים.
חלק מן החטופים שוחררו במבצעי גבורה נועזים של כוחותינו, שאתם זוכרים ומכירים, ומרכינים ראש לנופלים.
לאחר כניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן החזרנו הביתה עוד 49 חטופים חיים וחללים – עשרה מתוכם במבצעים נועזים נוספים של כוחותינו.
אבל עדיין נשאר האתגר הקשה מכל: להשיב הביתה את כל יתר החטופים – 20 חטופים חיים ו-28 חטופים חללים.
ואתם זוכרים: פרשן אחר פרשן, ערב ערב, יום יום, הם הסבירו לנו:
"אין דרך עלי אדמות להחזיר את החטופים – מבלי להיכנע לדרישה המרכזית של החמאס: שצה"ל ייצא לגמרי מהרצועה – כולל מהפרימטר, כולל מציר פילדלפי, כולל מהשטחים השולטים – על כל המשתמע מכך.”
גם כאן אני חשבתי אחרת, ופעלתי אחרת. ידעתי שאם ניכנס בעוצמה למעוז האחרון שנותר בידי החמאס – העיר עזה – ואם נשמיד את מרכזי הכוח בתוכה, החמאס ירצה להציל את שלטונו.
חשבתי גם שאם נוסיף ללחץ הצבאי המאסיבי שלנו לחץ מדיני מאסיבי של ידידנו הגדול, הנשיא טראמפ – השילוב הזה יגרום לחמאס להשיב את כל חטופינו, כשצה"ל נשאר עמוק בתוך הרצועה ומחזיק בכל הנקודות השולטות בה. וזה מה שקורה.
בדרך זו אנו לופתים את החמאס מכל עבר לקראת השלבים הבאים של התוכנית, שבהם החמאס יפורק מנשקו, ועזה תפורז. אם הדבר הזה יושג בדרך הקלה – מה טוב. ואם לא – הוא יושג בדרך הקשה.
אני רוצה להבהיר בצורה החדה ביותר:
כל מי שאומר שעסקת החטופים הזאת הייתה מונחת כל הזמן על השולחן – פשוט לא אומר אמת. החמאס מעולם לא הסכים לשחרר את כל חטופינו כשאנחנו נמצאים בתוך הרצועה.
החמאס הסכים לעסקה רק כשהרגיש שהחרב מונחת על צווארו – והיא עדיין על צווארו. החמאס הסכים לעסקה לאחר שתוכנית טראמפ, שעליה הסכמתי עם הנשיא בוושינגטון, בודדה אותו בינלאומית באופן חסר תקדים. בשלב הנוכחי של התוכנית אנחנו ממוקדים בשחרור החטופים.
אני חייב להגיד לכם שבמפגשים המטלטלים עם משפחות החטופים, בשנתיים האחרונות, רעייתי ואני הזלנו דמעות. זה לא יכול להיות אחרת.
הלב נסדק. הלב יוצא אליהם. הבטחתי לקרובי החטופים שלא נוותר על אף אחד ועל אף אחת.
ואכן החטופים כולם ישובו אלינו. בימים הקרובים, בעזרת השם, נביא את כולם.
לצד השמחה האדירה על שובם, הם יעמדו בפני משימה קשה של שיקום גופני ונפשי.
עם ישראל כולו יחבק אותם כדי שיעמדו מחדש על רגליהם. את החטופים החללים נביא לקבר ישראל.
נפעל לאתר את כולם בהקדם האפשרי – ונעשה זאת כחובה קדושה של ערבות הדדית.
אזרחי ישראל, ביום המרגש הזה אני מכיר תודה ללוחמינו הגיבורים בצה"ל ובזרועות הביטחון.
מאז פרוץ המלחמה הם מתייצבים בחזיתות השונות כדי להגן על הבית של כולנו. בלי ההקרבה המופלאה של חיילינו לא היינו זוכים להשיב את החטופים הביתה.
אנחנו מחבקים את משפחות הנופלים – משפחה משפחה בכאבה – ומאחלים לפצועי המלחמה היקרים שלנו, בגוף ובנפש, החלמה שלמה.
אני מבקש להודות לנשיא טראמפ על מנהיגותו העולמית, ועל המאמצים הבלתי נלאים שלו לגיבוש התוכנית הזאת להשבת החטופים.
גם כאן הוא שוב הוכיח את הידידות הגדולה שלו לעמנו ולמדינתנו. אני מודה לנציגי הנשיא טראמפ, סטיב וויטקוף וג׳ארד קושנר, שפעלו רבות להגעה להסכם שחרור החטופים.
ובצד שלנו – תודות חמות מאוד מגיעות לראש צוות המשא ומתן שלנו, השר רון דרמר, ולכל צוות המשא ומתן.
הם עשו עבודה מסורה ויצירתית כדי להביא אותנו עד הלום.
אזרחי ישראל, לפני שנתיים חג שמחת תורה הפך ליום של יגון לאומי.
שמחת תורה הזה יהפוך, בעזרת השם, ליום של שמחה לאומית על שובם של כל אחינו ואחיותינו החטופים.
שמו של מבצע "שבים לגבולם" לקוח מן ההבטחה לרחל אמנו בספר ירמיהו:
"ושבו בנים לגבולם".
ושבו בנים ובנות לגבולם.
לפני שנתיים יצאנו מעברי פי פחת – והשבנו מלחמה שערה לאויבינו.
בזכות יכולת העמידה והלכידות שלכם, אזרחי ישראל, עמדנו במבחנים קשים.
השגנו ניצחונות כבירים – ניצחונות שמשנים את פני המזרח התיכון.
אבל כפי שאמר הרמטכ"ל: המערכה עדיין לא הסתיימה. עדיין ניצבים לפנינו אתגרים גדולים, אבל גם הזדמנויות גדולות.
יחד נעמוד באתגרים, יחד נממש את ההזדמנויות,
יחד נשלים את משימותינו, יחד נרחיב את מעגל השלום סביבנו״.
וידאו: לע״מ.
לסרטון ביוטיוב