תוצאות חיפוש עבור: אסטרטגיית יציאה

ישראל מבקשת להכיל את הנזק, ומביטה ביציאה של 4 חודשים מהנעילה השנייה של COVID

jta (תוכן באנגלית) 12 באוקטובר 2020 חדשות באנגלית

(JTAמשרד הבריאות בישראל ימליץ על תוכנית לארבעה חודשים ליציאה מהנעילה הנוכחית של COVID-19 בפני גורמים ממשלתיים השבוע.

אסטרטגיית היציאה תכלול תשעה שלבים שייקחו ככל הנראה עד פברואר 2021, ערוץ ישראל …

לכתבה המלאה »

שיעורים מקוונים להמשך; התלמידים יחזרו בהדרגה לבית הספר בקבוצות

timesofisrael (תוכן באנגלית) 13 באפריל 2020 חדשות באנגלית

משרד החינוך מתכנן להמשיך בלימודים מקוונים שכן ישראל תנסה ליישם אסטרטגיית יציאה בתוך מגיפת הנגיף, אך תוסיף אותה עם חזרה הדרגתית ומרופדת לבתי הספר, כך אמר גורם בכיר …

לכתבה המלאה »

נסיעות טק אינן נמצאות אך אינן בחוץ, לדברי מארגן הוועידה האלקטרונית הגדולה לתיירות

calcalistech 27 באפריל 2020 חדשות באנגלית

נגיף קורונה

3,500 איש השתתפו בכנס מקוון בנושא אסטרטגיית היציאה של התעשייה המתמודדת Covid-19

רון פרידמן 08:2827.04.20

ענף התיירות והנסיעות הוא ללא ספק אחד הענפים שנפגעים ביותר מה …

לכתבה המלאה »

הסיבוב החמישי של CTech לחדשות הטכנולוגיות הישראליות

calcalistech 16 באפריל 2020 חדשות באנגלית

הקבינט הישראלי לדון באסטרטגיית היציאה של קוביד 19. הממשלה מתכננת להחזיר כמה מגבלות בשבוע הבא, כאשר ראש הממשלה נתניהו ייקח החלטה סופית. קרא עוד

חוות דעת | תן לאנשים שלנו ללכת (לעבוד). הדרגתי ו …

לכתבה המלאה »

סבב הגיבוי של CTech לחדשות הטכנולוגיות הישראליות ביום שני

calcalistech 30 במרץ 2020 חדשות באנגלית

ראיון | אסטרטגיית הפרדה ברורה יכולה לסיים את משבר קוביד 19 בעוד שלושה חודשים, אומר מנכ"ל מוביליי. אמנון שעשוע, מייסד-שותף ומנכ"ל מובילאיי, מפרק את אסטרטגיית היציאה שלו המפרידה בין אוכלוסיות בסיכון גבוה ונמוך ליצירת עדר …

לכתבה המלאה »

האם ישראל יכולה להיות אומת מרתוני האתחול?

dailyalert (תוכן באנגלית) 30 במאי 2019 חדשות באנגלית

<div _ngcontent-c14 = "" innerhtml = "

תל אביב, ישראל – מאי 2018: נוף יפה של תל אביב בישראל במאי 2018 בתל אביב.

גטי

לאחר שחזרתי לפני כשבוע מישראל, אני מתרשם מכוחו כמקום להפעלת חברות.

עם זאת, ישראל נראית לי במקום כלשהו באמצע השינוי – מאומה שמתחילה ומוכרת חברות כמו של גוגל ואינטל לאחת שמארחת את מובילי התעשייה שלה, המניעים את העולם, סדר של פייסבוק וגוגל.

ביקורי בישראל היה חלק ממכללת באבסון אסטרטגיית האתחול בישראל עבור 22 סטודנטים לתואר ראשון. החלק הראשון של הקורס היה לימוד בכיתה & nbsp; התמקד בשלוש שאלות:

  • מדוע ההון הפרטי זורם יותר לכמה מדינות מאשר לאחרים? (מבוסס על הון עולה, שאותו חיברתי עם שריני רנגאן)
  • למה כמה אזורים לארח את רוב סטארט-אפים ומה צריך לעשות על זה? (מבוסס על הספר ה -13 שלי ערים אתחול); ו
  • למה כמה סטארט-אפים מצליחים כשרובם נכשלים? (מבוסס על הספר ה -12 שלי, רעב start-up אסטרטגיה).

חלקו השני של הקורס, שעלה ב -19 במאי, היה ביקור בסטארט-אפים ישראלים, משקיעים, מאיצים ואנשי ממשל – לצד פעילויות תרבותיות.

בחלק השלישי של הקורס, צוותי סטודנטים עורכים שישה פרויקטים של ייעוץ עם סטארט-אפים בחממת הפעלה בשם 8200 Impact אשר מבקשים עזרה עם אסטרטגיות הצמיחה שלהם.

כיצד שינתה ישראל את הנרטיב שלה

נרטיב האתחול של מדינת ישראל מתבסס היטב על מוחות רבים, בין היתר הודות להצלחתו של הספר האלמוני לשנת 2009. כדי להתמודד עם הדימוי של המדינה כמקור לעימותים אינסופיים, רבים רואים כעת את ישראל כסיפור הצלחה יוקרתי יוצא דופן, אמר מייק ברגמן, מנכ"ל חברת הידילין מדיה, חברת יחסי ציבור תל אביבית & nbsp; במהלך הפגישה ב -15 במאי.

האומה בת ה -71, המונה תשעה מיליון בני אדם, נמצאת בתוך עשורים ספורים והפכה למדינה עם יותר הנפקות לנפש מכל מדינה אחרת.

מכיוון שרוב האנשים נכנסים לצבא לפני תחילת האוניברסיטה, ישראל מאמנת אנשים להנהיג אחרים, ובשביל האליטה שנבחרה עבור 8200 ו -8100 יחידות (המקבילה ל – NSA שלנו) – מעניקה להם ידע מעמיק בטכנולוגיות שיכולות מהווים את הבסיס של חברות חדשות.

האוניברסיטאות והמכוני המחקר המובילים בישראל – כמו הטכניון, מכון ויצמן, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב – מספקים גם קניין רוחני הממצא את דרכו לחברות סטארט-אפ.

ישראל ניצבת בפני מכשולים רבים – יש לה שוק מקומי קטן, היא מוקפת במדינות עוינות, חסרה לה משאבים טבעיים, ויש לה הון סיכון מוגבל – במיוחד כדי לממן את הצמיחה הדרושה כדי לצאת לציבור.

עם זאת, היא גברה על רבים מאתגרים אלה. על ידי פיתוח טכנולוגיה בישראל והבאת מנהלי מדינות מוכשרים, החברות שלה יכלו להרוויח בשווקים עצומים של ביטחון סיבירי. ב -16 במאי אמר אנדי דוד ממשרד החוץ הישראלי כי 20% מחברות 2,220 החברות המובילות בתחום הסייברסקיות בישראל נמצאות בישראל.

ממשלת ישראל ממשיכה לממן שותפויות מחקר עם מדינות ברחבי העולם על מנת להביא לישראל יותר הון סיכון והון סיכון. לדוגמה, רשות החדשנות הישראלית מוציאה 500 מיליון דולר בשנה כדי לממן את החדשנות, אמר לנו לס בלסון ב -16 במאי.

הכסף הזה – שמתאים לשותפים במדינות אחרות & nbsp; – משולם במענקים בסך $ 400,000 לחברות סטארט-אפ – בתעשיות הכוללות סייבר-סיסטם, מדעי החיים וננו-טכנולוגיה. עבור כל 1 דולר שהושקע, אבלסון מאמין שהכלכלה הישראלית תחזור ב -5 $ ל -10 דולר. כפי שאמר, "אנחנו מפסידים 70% מהכסף שאנחנו נותנים – שיוצר למידה חשובה – אבל 30% אנחנו מקבלים בחזרה תמלוגים."

אני עוקב אחרי אחת מחברות הטכנולוגיה הציבורית בישראל, ספקית הטכנולוגיה של cybersecurity צ'ק פוינט, במשך כמעט שני עשורים.

כפי שכתבתי באפריל 2018, מנכ"ל חברת צ'ק פוינט, גיל שוויד, אמר לי שהוא רוצה שהחברה תצמח מהר יותר מהממוצע של 5% לשנה. אבל יותר משנה לאחר מכן יש עוד עבודה לעשות. בתוך ה ברבעון האחרון, צ 'ק פוינט דיווחה על גידול של 4% בהכנסות – למרות שוויד נראה מאושר "מנויים כולל פתרונות מתקדמים עבור ענן ניידים כמו גם SandBlast אפס מניעת יום מניעה" עלו ב -13%.

כמו כן ביקרנו עם & nbsp; שירות פיתוח האתר, Wix,& nbsp; אילו & nbsp; צמחה בשיעור מרשים של 27% ברבעון האחרון. ב -20 במאי כתבתי על זה מדוע הארגון שלה ותהליכי הניהול מבשרים טובות לעתידה.

אנשים שפגשנו היו גאים לדון במכירת חברות ישראליות לענקים בארה"ב. דוגמאות לכך כוללות את רכישת שירות המיפוי של Google בשנת 2013 וויז עבור כ -1.3 מיליארד דולר והשתלטות של אינטל על 15.3 מיליארד דולר על ספק טכנולוגיית בקרת הרכב האוטונומית & nbsp;נייד.

האם יזמים ישראלים יכולים להפעיל את המרתון?

זה מביא אותי למה שאני מאמין שהוא השינוי המשמעותי ביותר שישראל צריכה לקחת – מיוצר של מנהיגים עסקיים שאני קורא להם ספרינטרים – מי יכול להפוך רעיון לחברה שנרכשת – לאומה של מרתונים – אשר לוקחים חברות כאלה, מפיקים הכנסות במיליארדי דולרים, & nbsp; ושומרים על גידול של 20% או יותר. (פירטתי את ההבדלים בין מנהיגים כאלה בספר החדש שלי, שינוי קנה האתחול).

זה קורה, כי אם ישראל יכולה לייצר עוד מרתונים, היא יכולה לארח עוד חברות עמודים – חברות שבסיסה מקומית, חברות ציבוריות שמשקיעות בחברות סטארט-אפ מקומיות – ליצור יותר מקומות עבודה מקומיים ולספק הכנסות ממסים כדי לסייע במימון התשתיות כדי לצמצם את התנועה ואת מחנק הדיור המלווה את ההצלחה הכלכלית הנוכחית של ישראל.

האם ישראל מזרזת את אמזון או פייסבוק?

קשה לעשות זאת, ועתה נראה שיש הרגעה במועמדי מרתון ישראלים חדשים. בלומברג דיווחה, כי מספר הנפקות ישראליות האחרונות השתנה. אחרי 17 בשנת 2014, היו רק 6 בשנת 2016 ו 8 בשנת 2018. נכון למרץ 2019, היו שבעה תשלומים, cybersecurity, שיתוף הנסיעה, ותחומים אחרים – כי בלומברג נחשב להיות צינור IPO.

ואכן, מאז אחת החברות – ספקית האבטחה הסינית Tufin Software – הפכה לציבורית. & Nbsp; ב -12 באפריל מכרה תופין מניות בנאסד"ק ב -21 דולר – על המקום שבו מנייתה נמצאת כעת – מניבה שווי שוק של 698 מיליון דולר ב -208 מיליון דולר ב -85 מיליון דולר עלייה של 30% לעומת השנה שעברה והפסד של 4.3 מיליון דולר. יאהו פיננסים.

עוד שואה, ג'ט מונית, שרכשה לאחרונה את שירות ההנפקה, גייסה לאחרונה 200 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, על פי TechCrunch, וצפוי לצאת לציבור בשנת 2020. זה יהיה כנראה טוב יותר עבור גט אם עד אז מניות של Uber ו Lyft עלה מ הרמות העגומות הנוכחי שלהם.

בחודש מרץ 2018 נפגשתי עם שלמה קרמר, שעזר להנפיק חברות ישראליות רבות, בהן צ'ק פוינט, אימפרבה ופאלו אלטו. קרמר – מייסד שותף & nbsp; מנכ"ל סטארט-אפ חדש, קאטו נטוורקס – אמר לי שישראל מנסה לבנות חברות כדי להימשך, ולשם כך הוא מנחה יזמים ישראלים.

בינתיים, סטארט-אפים ישראלים נובטים בתחומים כמו "תחבורה, foodtech, femtech [technology for women's health and other needs], ו cannatech [cannabis-related startups]," אמר ברגמן.

אף על פי שלא נראה שיש חברות ישראליות עם פוטנציאל לגודל כמו אמזון, פייסבוק או גוגל, קרן הון סיכון של 900 מיליון דולר, ורטקס ונצ'רס, מימנה כמה זוכים גדולים אחרים עם מיקוד צר יותר.

לדוגמה, כ עמנואל טימור, השותף הכללי, ציין בראיון ל -15 במאי כי חברת ורטקס הגינה את ספקית האנרגיה הסולארית הציבורית, SolarEdge – שמניבה שווי שוק של 2.6 מיליארד דולר על מכירות של 937 מיליון דולר, עלייה של 54% בשנה האחרונה; שולי רווח נקי של 14%. כמו כן, רכשה חברת Vertex ספקית פריצה נגד כלי רכב, ארגוס & nbsp; Cyber ​​Security, & nbsp; 2017 עבור 400 מיליון דולר לפי יצרנית הרכב הגרמנית, קונטיננטל.

טימור רואה הזדמנויות בתחומים רבים. כפי שאמר, "אנו משקיעים בפלטפורמות ענן, אבטחה, נתונים גדולים, טרנספורמציה דיגיטלית, כלי רכב, fintech, בריאות דיגיטלית ו- AI."

תקיפת שווקים גלובליים באמצעות בקרת תשתיות קריטיות

מבין כל החברות שפגשנו, נראה לי כי mPrest, יצרנית של מערכות בקרה מורכבות המשמשות במגוון תעשיות, יכולה להפוך לחברה גדולה שמובילה את העולם.

כחברה פרטית, אני לא יודע את ההכנסות או קצב הצמיחה. עם זאת, מאז היא גייסה 30 מיליון דולר בסבב בראשות ג 'נרל אלקטריק קפיטל וניו זילנד אנרגיה השירות, וקטור, על פי CrunchBase, ולא חברות הון סיכון, אני מנחש שהחברה לא רוצה לוותר על השליטה למשקיעים.

כמו שכתבתי יולי האחרון, mPrest ידוע בעיקר בזכות אספקת טכנולוגיית מפתח עבור "כיפת ברזל" הישראלית – מערכת שמטרתה לשמור על טילים שפונים לישראל מפגיעה באנשים או ברכוש.

אני מתרשם כי mPrest הצליח להרחיב את המומחיות שלו במערכות בקרה כאלה לתעשיות אחרות. כמנכ"ל נתן ברק, ב -15 במאי, נעשה שימוש בטכנולוגיה של mPrest "בקרת גבולות, מתקנים קריטיים, מים, חקלאות חכמה, מכוניות מחוברות, ערים חכמות, חשמל, נפט וגז." המנטרה של ברק "גמישות היא שם המשחק."

בעוד mPrest יש מתחרים, זה לעתים קרובות מנצח נגדם. כפי שאמר ברק. "ניצחנו את ריית'און ולוקהיד מרטין לפרס על חוזה בבריטניה. הסיבה לכך היא שהעולם המסחרי מחפש אפליקציה מבוססת ענן. המתחרים שלנו דורשים מלקוחות להוציא את הישן ולהתקין את החדש. הפתרון שלנו & nbsp;[is better and more cost-effective] כי זה עובד על מה שיש להם כבר."

mPrest יש מומחיות טכנולוגית זה שימושי לתעשיות רבות ברחבי העולם. אבל המשקיעים שלה אינם חברות הון סיכון, שבדרך כלל מחפשים צמיחה מהירה ואחריו יציאה מהירה, וברק לא היה ברור לגבי אסטרטגיית היציאה של החברה.

אם יתגלו עוד מרתוני סטארט-אפ ישראליים כמו שויד, אני אשמח לדבר איתם. בינתיים, נותר לראות אם יהיו המנכ"לים המובילים בישראל של 2019 יבול של מועמדים להנפקה.

">

תל אביב, ישראל – מאי 2018: מבט יפה על תל אביב בישראל במאי …

לכתבה המלאה »

אודות | תנאי שימוש | פרטיות
"מבזק חדשות" הוא מנוע חיפוש חדשות המציג קישורים לידיעות חדשותיות שהינן בזכות מלאה ובאחראיות אתרי המקור בלבד!