אזרחי ישראל, אחיי ואחיותיי, על 3 דברים עומד הניצחון המוחלט: על השבת כל חטופינו, על פירוק החמאס מנשקו ועל פירוז עזה. רק כך נבטיח שעזה לא תהווה יותר איום על מדינת ישראל.
אתמול אנחנו השלמנו במלואה את המשימה הקדושה של החזרת כל חטופינו. עכשיו שמעתי, לא אחד ולא שניים, אומרים בהתרגשות אין קץ: ׳לא ייאמן, שהחזרנו את רני גואילי הביתה׳.
זה כן ייאמן. אני כן האמנתי.
האמנתי שנחזיר את כולם. האמנתי בזה גם כשבפתח המלחמה בכיר ביותר במערכת הביטחון אמר: ׳צריך להתרגל לכך שאולי לא נראה אפילו חטוף אחד חוזר לישראל׳. האמנתי בכך גם כשאמרו לי: ׳ראש הממשלה, חייבים לעצור את המלחמה. חייבים לצאת מעזה. כן, חייבים להיענות לדרישות החמאס – כי אחרת פשוט לא נראה כאן את החטופים׳. אבל אני האמנתי אחרת.
האמנתי שבאמצעות השילוב של לחץ צבאי ולחץ מדיני נוכל גם נוכל להשיב את כל חטופינו הביתה. כי מה שחשוב במלחמה יותר מכל דבר אחר זה להתעלם מרעשי הרקע, לעמוד בקור רוח מול הלחצים מבית ומן החוץ, להבין מה צריך לעשות ולחתור בכל הכוח לעשות את זה, להשיג את המטרה.
במהלך השנתיים האחרונות רעייתי ואני נפגשנו עשרות פעמים עם משפחות החטופים. אלה היו מפגשים קורעי לב. משפחה באה אליך ומראה לך תמונה של הבן, או הבעל, או הבת, או האח. הם אומרים לי: ׳רה"מ, תבטיח לי, תישבע לי, שתחזיר אותו או אותה׳. אני מסתכל להם בעיניים ואני אומר: ׳אני מבטיח׳. ׳תישבע!׳ ׳אני נשבע. אני נשבע שאני אחזיר לכם אותו או אותה׳. וזה מה שעשינו.
בזכות ההחלטות המושכלות שקיבלנו, בזכות החיילים והמפקדים הגיבורים שלנו – בסדיר, בקבע, במילואים, בזכות הקרבתם של הנופלים, בזכות תעצומות הנפש של הפצועים בגוף ובנפש – בזכות כל אלה, עשינו את זה. השלמנו את המלאכה.
אתמול החזרנו הביתה את שוטר היס״ם הגיבור, רני גואילי. רני הסתער ראשון – ורני חזר אחרון. למרות שהיה פצוע בכתפו, הוא זינק אל אש-התופת בעוטף. הוא נפצע תוך כדי לחימה, אבל הוא המשיך להילחם. הוא הציל חיים רבים. הוא הרג 14 מחבלים, נלחם עד הכדור האחרון, נלחם עד שאש המחבלים הכריעה אותו – אבל היא לא הכריעה את רוחו. דורות רבים ישאבו השראה מרני גואילי גיבור ישראל ומכל גיבורינו האחרים, שעוז רוחם התגלה בכל תפארתו במלחמת התקומה. זהו דור הגבורה. זהו דור הניצחון.
אני מודה לחבריי בממשלה על הגיבוי והתמיכה – ובתוכם השר לשעבר רון דרמר, על תרומתו החשובה להשבת החטופים, תרומתו החשובה אל מול שקרים והשמצות על הפקרת חטופים. אני מודה למתאם השבויים והנעדרים גל הירש, שגם הוא עשה עבודה נפלאה מול השמצות ונאצות. פשוט בקור רוח, חרק שן, המשיך לעבוד. אני מודה ללוחמינו בצה״ל, בשב"כ ובמשטרת ישראל. לנשיא טראמפ וצוותו, ולכם אזרחי ישראל על העמידה האיתנה לכל אורך המערכה.
עכשיו אנו מתמקדים בהשלמת 2 המשימות הנותרות – פירוק החמאס מנשקו, ופירוז עזה מנשק וממנהרות. כפי שסיכמתי עם הנשיא טראמפ – שמעתם את זה הרבה פעמים, ממנו וממני – יש רק שתי אפשרויות: או שזה ייעשה בדרך הקלה, או שזה ייעשה בדרך הקשה. אבל בכל מקרה – זה יקרה!
אני שומע גם עכשיו את האמירות שנאפשר את שיקום עזה לפני הפירוז. זה לא יקרה.
אני שומע שנכניס חיילים תורכים וחיילים קטארים לעזה. גם זה לא יקרה.
אני שומע שאני אאפשר הקמת מדינה פלסטינית בעזה. זה לא קרה, וזה לא יקרה.
אני חושב שכולם יודעים, שמי שעצר הקמת מדינה פלסטינית זה אני, יחד עם חבריי בממשלות שעמדתי בראשן. גם היום וגם מחר לא נאפשר זאת. ישראל תשלוט ביטחונית בכל המרחב מהירדן ועד הים, וזה נכון גם לגבי רצועת עזה.
אני מבקש לומר לכם, אזרחי ישראל, במלחמת התקומה השגנו יחד הישגים כבירים. פגענו קשות באיראן, פגענו קשות בשלוחות הטרור של איראן. הציר האיראני מנסה להשתקם, אבל לא נאפשר לו לעשות זאת. אם איראן תעשה את הטעות החמורה ותתקוף את ישראל – נגיב בעוצמה שאיראן טרם ראתה.
אתמול השתתפתי בכנס השני למאבק באנטישמיות – כנס חשוב מאוד שיזם השר שיקלי. הוא כנס חשוב בייחוד על רקע גל האנטישמיות האלים ששוטף מדינות רבות.
אמרתי שם: יש לנו את ההזדמנות לראות את התפנית העצומה שחוללנו בחיי עמנו. כי אחרי שאיבדנו את עצמאותנו, ואיבדנו את ארצנו, נפוצנו לכל עבר. היינו חסרי ישע, היינו חסרי מגן, חסרי יכולת להתגונן ולהתלונן. לא רק להחזיק נשק, אלא להתלונן על ההתקפות האלה. כי היה בנו, במדינות האלה בגלותנו, שילוב קטלני של 2 דברים: היהודים היו בולטים ובאותה העת הם היו חלשים. כשאתה בולט וחלש – אתה מזמין תכונה אנושית קשה – את הקנאה. יש קנאה בין בני אדם, יש גם קנאה בין עמים. בגלל הקנאה הזו אנחנו ספגנו דברי נאצה, השמצות שליוו אותנו במשך הדורות. מה לא האשימו אותנו? שאנו מרעילים את הבארות, שאנו שוחטים ילדים קטנים כדי לקחת את הדם שלהם לאפות מצות בפסח, שאנו נושאי מחלות. מדינה אחר מדינה אותן השמצות. ההשמצות הללו תמיד לוו בהתקפות אלימות, בפגיעה קשה, ברציחות, בהגליות ובסוף ברציחות המוניות, ששיאן, כמובן, היה בשואה.
הנה ההבדל: היום אנחנו עדיין רואים את ההשמצות. אותו הדבר – מה שאמרו על היהודים, אומרים היום על מדינת היהודים. ׳אנחנו רוצחי ילדים, ג'נוסייד, הרעבות׳. אבל היום יש לנו מדינה, יש לנו צבא, יש לנו צעירים וצעירות נפלאים. כשתוקפים אותנו – אנחנו משיבים מלחמה. משמיצים אותנו? כן. אבל כשבאים לשחוט אותנו – אנו משיבים מלחמה שערה, ואנו מנצחים. היום אנחנו בולטים – אבל היום אנחנו גם חזקים, ואנחנו נמשיך לנצח.
אתמול, אחיי ואחיותיי, סגרנו ביחד מעגל. מכאן אנו ממשיכים קדימה – בעוצמה, בנחישות, באמונה – ממשיכים קדימה כדי להבטיח, ב"ה, את עתידה ואת ביטחונה של מדינת ישראל לדורי דורות.
גל, אתה כאן מלווה אותנו. אני מבקש להודות לך בשם עם ישראל. תודה לך על כל מה שעשית ועל כל מה שאתה עושה. אתם לא יודעים. גל הביא גם אנשים – הוא עזר לא רק להביא את החטופים מעזה – הוא הביא ישראלים מירדן, ומסוריה, ומעיראק, מלבנון ולאחרונה גם מוונצואלה.
לסרטון ביוטיוב