דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס האזכרה ללוחמי האצ"ל שנפלו במערכה על יפו, במוזיאון האצ"ל בתל אביב:
"השנה, אם כן, יותר מבכל שנה אחרת, אנחנו מתכנסים כאן לא רק כדי להזכיר נשכחות מן העבר. העבר חי וקיים בהווה.
אנחנו בעיצומה של מלחמה, שהיא המשך של מלחמת העצמאות. אז לא קיבלו את קיומנו כאן, וגם היום יש מי שאינם מקבלים את קיומנו כאן.
משחררי יפו עמדו במבחן לפני 76 שנים – וגם אנחנו נעמוד במבחן בעת הזאת, ונביס את אויבינו.
לשחרור יפו בהובלת לוחמי האצ"ל הגיבורים היו השלכות על החזית העברית כולה. אם יפו הייתה נופלת חלילה בידי כנופיות הטרור שתקפו אותה – גורל מדינתנו היה שונה.
אבל לשמחתנו, לא כך קרה. הטרור, שמלווה אותנו מאז ראשית הציונות, הובס ביפו. תוקפינו צמאי-הדם מוגרו. תכניות הפלישה של צבאות-ערב מכיוון הים – סוכלו. תל אביב ניצלה, והמדינה היהודית קמה.
עם כל ההבדלים בין אז להיום, אני מבקש להתייחס לשלוש נקודות-חיבור בין המערכה בתש"ח למערכה הנוכחית ברצועת עזה: מתקפת האויב, תגובתנו הצבאית, והדבקות במטרה.
הנקודה הראשונה – מתקפת האויב. בחודשים שקדמו להכרזת העצמאות, הגורמים העוינים ביפו תקפו את השכונות כאן, בדרום תל אביב. הצלפים הערבים ירו מגגות גבוהים, ירו פה מצריחי מסגדים. אש-מרגמות ופצצות גבו נפגעים רבים. הרוגים ופצועים נמנו בשורותינו. אלפי פליטים יהודים עזבו את בתיהם. פעילות המסחר והתעשייה שובשה. שגרת החיים הופרה. זה היה סיוט דמים מתמשך. הסיוט הזה לימד על הכוונה האמיתית של מבקשי נפשנו – להשמיד את כולנו עד האחרון שבינינו.
חלפו שנים. מדינת ישראל קמה, אבל היעד נשאר. השיטות השתנו, האמצעים התחלפו – אבל הכוונה נשארה דומה. ראינו בשבעה באוקטובר את האכזריות המפלצתית, שמולה אנחנו עומדים: רצח המוני, אונס, חטיפה, התעללות.
הנקודה השנייה שאני מדגיש – התגובה הצבאית שלנו. כשהוגדשה הסאה, האצ"ל יצא למתקפת-נגד על קיני הטרור ביפו. אנשי המחתרת הסתערו קדימה, בהתאם לתכנית המבצעית היצירתית, שהגה 'גידי' (עמיחי פַּאגְלִין). זאת הייתה לוחמה עירונית עיקשת מרחוב לרחוב, מבית לבית.
כל זה קורה עכשיו ברצועת עזה, בסדרי-גודל עצומים פי כמה. לוחמי צה"ל מטהרים ערים שלמות. הם מאתרים פירים, מפוצצים מנהרות-טרור, משמידים אמצעי לחימה, רודפים אחר המרצחים הארורים, מתחקים בלא הרף אחר עקבות החטופים – ואנחנו נחושים להחזיר את כולם הביתה, החיים והחללים כאחד.
הנקודה השלישית, בעיניי החשובה ביותר – הדבקות במטרה: הקרבות הקשים ביפו נמשכו שעות ארוכות. יממה רדפה יממה. אני יכול להגיד לכם: לא הכל הצליח "על ההתחלה". היו הרבה קשיים, הרבה עיכובים, הרבה מהמורות. אבל בשום שלב הלוחמים בשטח לא ויתרו. הם גילו הקרבה עילאית, גבורה ונחישות. הם התעקשו להשלים את המשימה.
תכונות דומות טבועות בלוחמינו היום. הדור הצעיר אינו נופל מקודמיו. הוא מממש את ערך הניצחון. כולנו מחויבים להשגת הניצחון. לשם כך דרושה מעל לכל דבקות במשימה.
היו וישנם חילוקי דעות בינינו לגבי פעולות בזירות הרחוקות וגם הקרובות. אבל בסוף הדיון קיבלתי החלטה, וההחלטה התקבלה. פעלנו שם, ונפעל גם כאן. נעשה מה שצריך כדי לנצח ולגבור על אויבנו, לרבות ברפיח, כדי להבטיח את עתידנו.
אני מבקש לומר דבר נוסף, יש לנו הכרת תודה לידידינו בעולם. אבל גם לידידינו הטובים, אני אומר: החלטות בנושאים שנוגעים לקיומנו – אנו מקבלים בעצמנו מתוך אחריות וגם מתוך שיקול דעת. נעשה הכל להמשיך להגן על המדינה שלנו.
מכובדיי וידידיי הרבים,
באתי לכאן כדי להצדיע למשחררי יפו. באתי לכאן כדי להרכין ראש לזכר הנופלים, שפירות גבורתם יעמדו לדורות. באתי לכאן כדי לחדד את ערך ויעד הניצחון – בימים ההם, בזמן הזה".
וידאו: רועי אברהם, לע"מ
סאונד: בן פרץ, לע"מ
לסרטון ביוטיוב